יחד נכנסו שלשתם למפגש חזון אישי לעסקים. הראשון מהנדס תוכנה בכיר, השני מפיק קולנוע יצירתי והשלישי יזם נדל"ן כבד. לא, זו לא בדיחה מהזן של: מהנדס, קולנוען ויזם.
פרק א': הנפשות הפועלות
לאיש ההי-טק רכב נושא לוגו מוכר, כרטיס ביקור באנגלית, שלל תמונות בלפטופ ממקומות אקזוטיים בעולם. גולש באינטרנט לדייטים עם אופציות החברה התופחות למענו. תרומתו המקצועית לחברה רבה.
החלום? "להעז לעשות
משה ו אחר,
משהו משלי , אין לי מושג מה."
קשיים נוכחיים –
מקצועית חש לא ממומש, לא אפקטיבי.
למרות מראהו המצודד, חש "זקן השבט" לנוכח העובדים הצעירים שמוחם מהיר.
בכל גל פיטורים מתלבט אם להניע את רכבו לעבודה או את אצבעותיו על המקלדת בחיפוש המשרה הבאה.
סיכום זמני: שכיר ברמת 5 כוכבים. חופשות באתרי סקי לבעלי כושר כ
ספי וגופני וברקע תחושת חוסר מיצוי והחשש "מה יקרה אם?"
לשני – למפיק משרה מלאה כמרצה שכיר במכללה נחשבת. סביבו כרוכות בהערצה להקות סטודנטיות לקולנוע. רווה סיפוק מקצועי. תלמידיו זוכים בתחרויות ארציות לקולנוע.
החלום? מספר תסריטים אותם מבקש להפוך לסרט קולנוע אמיתי. את הסרט התיעודי המבטיח אודות עצמו טרם העז לכתוב.
קשיים נוכחיים –
מתי נכון לצמצם את ההוראה ולהרחיב את העשייה המקצועית-עצמאית?
זקוק לפרנסה הנוכחית כעוגן.
השמרנות האקדמית והבירוקרטיה במכללה מחסלות אותו.
"מה, לוותר על הסיפוק והאדרנלין שמספק דור הסטודנטים הצעיר? את יודעת איזו זכות נדירה יש לי בעיצוב עולמם האישי ומקצועי".
סיכום זמני: יודע את תשוקותיו וחוזקותיו המקצועיות. שכיר השואף לעצמאות. סרט עצמי באורך מלא? בי
נתיים, "אורך רוח" הוא חוזר ומבקש.
השלישי, איש הנדל"ן עשה כברת דרך, ראה עולמות, חלם והגשים. בנה והרס, קנה ומכר. נשמתו משוועת לאיזון החמקמק בין עושר לעושר. פנימי. ליבו חצוי בין מכירת בתים לאחרים לבין
שי בה לביתו שלו בטרם שקיעת החמה.
החלום? – איזון, זמן לעצמו ולמשפחתו.
קשיים –
"השתגעת! שאני אסמוך על אחרים? להפקיר את העסק שבניתי במו ידי?"
"נראה לך
מוסרי שהם יעבדו ואני בי
נתיים אנוח ואטייל?"
יודע
שי כול להצליח יותר עסקית ואי
שית, אך עסוק כל העת בניהול הקיים, לא מצליח להתפנות ולעצב את החזון המלא.
סיכון/ סיכום זמני: עצמאי, מצליח, מנהל את העסק, פועל בתפוקה מלאה, פחות מדי עם עצמו ובני ביתו.
שלשתם סמוכים מזה זמן לפינה, מעבר לה מסתמנת התחלה חדשה, מרגשת ומפחידה.
פרק ב': פיצוח הקושי
– רגע לפני ההתחלה
שלשת האמיצים התיישבו. מי שמודה
שיש מקום בחייו ל
שי נוי ונכון אליו ומוכן להיעזר באחרים, ראוי לעיטור אומץ. "נראה מה יקרה בעוד חודש", אני מהרהרת לעצמי תוך כדי הצמדת תג השם לחולצתם.
תרגיל פיצוח דיסקרטי - "מחיר ורווח"
כל אחד קיבל חמישה דפים ורשם על כ"א כותרת. "התרגיל יארך 15 דקות, כאשר לכל דף יוקדשו 3 דקות."
"במהלך הזמן הזה תרשמו ברצף כל מה שעולה לכם בהתייחסות לכותרת. כל מה
שי עלה הוא מותר ולגיטימי."
"אנחה אתכם מתי מתחיל ונגמר הזמן לכל דף. מממליצה לנשום תוך כדי".
בצד הונחה ערימת דפים
ריקים למקרה שדף אחד לכל כותרת לא יספיק.
כותרת הדף הראשון: החלום
שלי - כיצד נראית המציאות
שלי במיטבה, כאשר הכל אפשרי. לרשותי כל הכסף הנדרש, הזמן, האנרגיה, היכולות והתמיכה לקיים מציאות זו.
כותרת הדף השני : מחיר המציאות החדשה - מה הדבר הכי קשה / מפחיד במציאות שתוארה. על מה ומי אאלץ לוותר, מה אני חושש להפסיד, להחמיץ. מה מאיים במעבר מהווה לעתיד שתואר.
כותרת הדף השלישי : רווח במציאות החדשה - מה הדבר הכי מוצלח
שיקרה בחיי מבחינת תחושה ורגש, ערך ואמון עצמי בהתגשם המציאות שתוארה.
מה הם הרווחים הנוספים בהם אזכה, מה עוד מתוכי עשוי להתבטא, להצליח, את מי אפגוש, כתוצאה מהתגשמות החלום.
כותרת הדף הרביעי: מחיר המציאות המוכרת – הכל ממשיך אותו דבר: מה המחיר שאני משלם בתחושה, ברגש, בתפוקות, במערכות יחסים.
כותרת הדף החמישי: רווח במציאות המוכרת – הכל ממשיך אותו דבר: מה הרווח שאני מפיק מכך. בתחושה, רגש, תפוקות, במערכות יחסים.
פרק ג': לזנק לנקודת אל-חזור
החברים כתבו והדפים ספגו הכל. תמצית "המחירים" שנרשמו:
איבוד סביבה מקצועית מוכרת
וויתור על הערכה מקצועית
חוסר בטחון ביכולת "למכור את עצמי"
סלידה מהתעסקות עם כסף
חשש ממתח
פגיעה במה שכבר הקמתי
"מה תסכימו לאמץ?" אני שואלת, "עם איזה דף תסכימו לחיות? איזה דף אם תניחו מתחת לכרית ותתעוררו עימו בעוד ש
נתיים יעשה לכם טוב."
לפנינו, נקודת אל-חזור. בעייני רוחי אני רואה אותם נעמדים צמוד לקיר לופתים בכפות ידיהם את זוויתה הישרה של הפינה הקרה, המסוידת, מציצים מעברה בעיניים פקוחות לרווחה. ממתינים בהתרגשות.
לעיתים, נדמה לנו שמעבר לפינה נמר יזנק עלינו. אנחנו שוכחים שמעבר לפינה תמיד יהיה לנו את עצמנו. ולא רק.
אני לא מכירה הרבה התחלות שהפחד לא היה להן שושבין לכן במקום שהקושי מן ההווה ינהלנו, הבאתי בפני הקבוצה מנוע (מחולל
שינוי) מן העתיד: "דמיינו עצמכם בני 90. נזכרים בגילכם הנוכחי. מה ניהל את חייכם?. האם תחיו בשלום כשתזכרו שהפחד ניהל אתכם? אולי תחושו גאווה כשתזכרו שצלחתם את נהר הפחד וזינקתם מגדת החלום אל גדת ההתנסות האמיתית? "
זה עבד
המפיק שמח שלפניו עוד פרויקטים קולנועיים מרתקים שבהם יבטא את כישוריו. לפיכך, קבע שבשנת הלימודים הבאה: ינחה וילמד 3 ימים בשבוע, יומיים נוספים יקדיש לעבודת הפקה עצמית ובשאר השבוע כולל חופשות יבשל, יבלה עם משפחתו וחבריו, ינוח ויצעד בים.
איש ההי-טק גילה שבעצם הוא חוגג את החיים. עם זאת מזמן לא למד
משהו בשביל הנשמה. הוא מודע לכישורי ההקשבה שלו, ליכולת הניתוח ולחיישן שבו המאתר "באגים" בקרב אנשים ולא רק בתוכנות. כעת, מבקש ללמוד "לטפל באחרים" ברמה מקצועית רגשית ולשלב בכך מגע תומך.
הנדל"ניסט החליט לצאת בניסוי. בעוד 3 חודשים יטוס לטיול בן חודש וחצי עם משפחתו בהודו. עד אז יכשיר אחד מהסוכנים במשרד למלא את מקומו. כ
שישוב עם מצברים מלאים, משפחה מגובשת, יקבע את מתכונת העבודה החדשה שתאפשר לו איזון.
פרק ד': תסריט מהחיים
התחלות עשויות להידמות לכניסה לאולם קולנוע. האור כבה. על ברכיך קונוס קרטון שופע פופ
קורן , אין לך מושג מה עומד לקרות, לפניך שעה צרופת חוויה ורגש: פחד, הנאה, צחוקים... הרפתקה בהתגלמותה. אי וודאות על מסך בד.
לחיים, למד המפיק, יש אופי "קצת" אחר: הסרט על המסך הוא אודותיך, אתה התסריטאי, הבמאי, המלהק והשחקן הראשי ו...הצופה. אין זמן לאודישן, הכל ב- live.
בחיים האמיתיים זה נכון, אבל בסדנה יש זמן גם לאודישן וגם לחזרה גנראלית וכך עשינו
ההי טקיסט –
שיחק אותה כגולש באתרים לקורסים, מרים טלפונים מברר פרטים, מחליט ונרשם.
המפיק – התיישב על כסא מול אחת המשתתפות (ששחקה את מנהלת המכללה) והודיע לה שנפרדים ו.. יישארו ידידים.
איש הנד"לן מנטור בזכות עצמו – הודיע למשתתפי הסדנה פעם אחת כמשפחה ופעם
שני יה כעובדיו על תוכניותיו.
כעבור ששה חודשים התיישבנו מחייכים, על כריות אצל ההי-טקיסט שתרגל עלינו טכניקה מרפאה חדשה, "קשב נוגע". המפיק סחט מאיתנו דמעות כשהקרין בפנינו חומרים ראשונים מסרטו האי
שי והנוגע ללב, "מביט לעבר באהבה". יזם הנדל"ן למד לנשום והצליח לשלש את עסקיו, לעבוד פחות שעות ולסמוך על אחרים. לגמנו צ'אי מתובלן וחם.
ואני? אותי התחלות מסעירות. יצר ההרפתקנות שבי אינו יודע שובע, הצורך בגיוון, הבריחה משעמום ושיגרה מציבים לפני אתגרים חדשי ם. אי הוודאות כחמצן עבורי. לכל אחד מאיתנו נטיות אופי, לאחד קל להתחיל וקשה לתחזק, לשני ההתחלה משתקת, אולם קל לו להשלים משימות. המודעות לנטיותינו הטבעיות תאפשר לנו להסתייע באחרים וכך להתחיל, להמשיך, לממש ולה
שלי ם
שינויים, משימות ויעדים בשמחה ובהצלחה.
שרונה דוכנה, מייסדת הרמוני, יוצרת ומנחת חזון אישי לעסקים
הרמוני דרך-חיים
טל' 9544464 04
941146 0522
Sharona@harmony-vision.net
חזון אישי לעסקים – כלים אפקטיביים להגשמת יעדים www.harmony-vision.net
