9.7.17 מתכנסת קבוצת מאסטר מיינד למאמנים ומטפלים עם ג’ניפר פוני. כל שבועיים  |  29.6.17 מפגש מבוא ללא תשלום לקורס יחודי בנושא ימון למימוש זכויות רפואיות  |  10.7.17 פותח עופר מלמד סדנה מעשית "ליצור תפנית בניהול הזמן שלך, שיוביל ליותר חיבור ללב בעשייה ובעסקים"  |  06.17 הזדמנות חד פעמית: קורס N.L.P ב-67% הנחה מטעם מכללת תוצאות  |  29.6.17 אמנות השיווק והמכירות 2017 מבית מנטור אופיס עם עם גיל פרץ, ערן שטרן, לירון מור, אסף הנעמן הלל ודוד וטין  |  20.7.17 מכללת תוצאות פותח קורס מאמנים ב 70% הנחה!!  |  MY MOMENT - מתנות מקסימות שלא תמצא באף מקום אחר, ללכת עם החלומות שלכם  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם עופר מלמד  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם ליאור צורף  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם מתי סידס  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם חגית ביליה  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם קרן ליבוביץ  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם שרון כהן  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם בוגרי יוצאים לחיים בתוכניתה טוויסט בעלילה  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם רותם כרמי בתוכניתה טוויסט בעלילה  |  סוף סוף ניתן להזמין את המגזין השנתי המודפס של הקואצלטר לשנת 2015  |  מגזין קואצ’לטר למאמנים ההרשמה בעיצומה! כתבות, ראיונות ואינפורמציה  |    |  ביירון קייטי בראיון בלעדי למגזין קואצ’לטר הכנס עכשיו  |  מחפש/ת מאמן אישי? נשמח להתאים מאמן עבורך!  |  
אירועים מיוחדים באימון >>

הצטרף לתפוצת קואצ'לטר
דוא"ל *
שם
משפחה
טלפון


שתף בפייסבוק
מציאת הייעוד שלך  / ג'ניפר פוני

שלושים שנה לאחור. אני בת 8 בכיתה ג' - ילדה שקטה וביישנית שנעלמת בתוך המולת הכיתה. ילדה שלא משתתפת אפילו לא בשיעור אחד, ילדה שבטוחה שאין לה שום דבר מעניין וחכם להגיד בקול רם. ילדה שאף אחד לא מבחין בה.

עד שיום אחד המורה פנתה אלי ואמרה: "אני רוצה להזמין את אמא שלך לשיחה חשובה". באותו רגע לא ידעתי מה לחשוב. הרי מבחינתי המורה מעולם לא הבחינה בי, לא לטוב ולא לרע.

אחרי שבוע אמא שלי הגיעה לביה"ס ונכנסה לכיתה. אני חיכיתי בחוץ בשקט, מנסה לדמיין מה כל כך דחוף ואיזה דברים המורה אומרת לה. מרוב דאגה הצלחתי לדמיין רק דברים שליליים: "ג'ניפר לא משתתפת", "היא מרחפת ולא מקשיבה..." "היא לא עומדת בקצב של הכיתה". אחרי רבע שעה אמא שלי יצאה עם עיניים אדומות ושאריות של דמעות על הלחיים שלה. כשניסיתי לשאול אותה מה קרה ולמה היא בוכה, היא ענתה: "ג'ניפר זה שום דבר, הכל יהיה בסדר". באותו רגע ידעתי שלא הכל בסדר, שכנראה מאוד אכזבתי אותה, וכל מה שנותר לי לעשות זה, כהרגלי, להמשיך לא לשאול שאלות, לשתוק ולחכות שנגיע הביתה.

הנסיעה הייתה לא פשוטה. יכולתי עדיין לשמוע את הבכי עומד בגרונה כשהיא עצובה ולא מחליפה איתי מילה.  

  

 
 

"לכל אחד מאיתנו יש מתנה להעניק לעולם וזו בעצם הסיבה שאנחנו כאן, כדי שכל אחד יוכל לקבל ולתת לאחר את הכישורים והמתנות שלו, שזה בעצם הייעוד של כל אחד מאיתנו."

 
 


הגענו הביתה, נכנסתי לחדר ואמא שלי התחילה לספר לאבא שלי את מה שהמורה אמרה. ההורים שלי חשבו שאני לא שומעת, אבל שמעתי כל מילה: "ג'ניפר לא מבינה מה נלמד בכיתה, היא לא מתאימה לרמת הלימוד של חבריה, עדיף שתדעו כבר מעכשיו שהיא כנראה לא תגיע רחוק בלימודיה". ברקע שמעתי את אבא שלי, אופטימי כהרגלו, מנסה להרגיע את אמא שלי שהכל יהיה בסדר והם ישיגו לי עזרה.

למרות שהייתי קטנה ברור לי שהשיחה הזו שינתה את חיי. במשך חודשים לקחו אותי לאינספור שיעורים פרטיים, בכל מקצוע אפשרי: עברית, לשון, תנ"ך, אנגלית, חשבון... וכך עברו להם שבועות על גבי שבועות שבהם הייתי במאמץ גדול להצליח ולהוכיח לכולם, במיוחד לאותה מורה, שהיא טעתה לגמרי. המשפטים האלה, שהוריי חשבו שאני לא שומעת, מלווים אותי עד היום בכל החלטה שאני מקבלת. 

זו היתה תקופה לא קלה, היו הרבה מורים שלא עזרו והרבה רגעים בהם רציתי להתייאש ולהשלים עם "אבחנתה" של המורה, אבל אז הייתי נזכרת בעיניים האדומות של אמא שלי, כשהיא יצאה מאותה פגישה, בה הודיעו לה שבתה הבכורה ממש לא מוצלחת כמו שהיא חשבה.

לאחר שנים של התמדה וקבלת עזרה מחברים ומורים, סיימתי את התיכון בהצטיינות. באותה תקופה חוויתי לראשונה הצלחה אישית, שגרמה לי, כבר אז, להבין את הכוחות המופלאים שבי, לפרוץ כל מחסום פיסי ונפשי. זה קרה בתחילת כיתה יב', כשהגיע אלינו עולה חדש שהתקשה בלימודי תנ"ך והמורה ביקשה דווקא ממני לעזור לו ללמוד לבגרות. באותו רגע לא האמנתי שזה קרה, שאני נבחרתי מכל הכיתה להיות החונכת שלו, ועוד יותר הופתעתי מהיכולת שלי לגרום לו להאמין כמה זה קל ללמוד, גם אם זה תחום לא מוכר, שלא התחברת אליו מלכתחילה.

זו היתה הפעם הראשונה בה גיליתי כמה מעצים לעזור למישהו אחר להצליח. בסופו של דבר, כשהוא קיבל חמש נקודת יותר ממני בבגרות, כבר חוויתי הצלחה מסחררת.

ואז זה דבק בי. בתואר הראשון באוניברסיטה סומנתי בתור "הסטודנטית שהכי כדאי להכיר כדי ללמוד מהקלסרים שלה" (הם תמיד היו מאורגנים ומסוכמים למופת), רוב התלמידים שלמדו איתי הצליחו, תמיד ידעתי ליצור סביבי קבוצות עבודה, להושיב את כולם ולגרום להם ללמוד בחתירה להצלחה.

כשמצאתי את עצמי בנקאית מתוסכלת, הלכתי ללמוד תחום חדש לגמרי והפכתי למנהלת פרוייקטים בתחום ההיי טק. אז התחלתי להבין שאסטרטגיית הלמידה שפיתחתי כדי להיות מקור לגאווה להורי והוכחה למורה שהיא טועה, סייעה לי לפתח יכולת ללמוד באופן שיטתי כל תחום שיעניין אותי וגם להעביר את זה הלאה, לאחרים.

לפני מספר שנים, לאחר תקופה ארוכה בה עזרתי לאנשים לנהל פרוייקטים בתחום ההייטק, נוצר בי צורך עמוק לקחת את היכולות שלי עוד שלב קדימה וללמוד אימון להתפתחות אישית ומשפחתית. 

מרגע שהתחלתי ללמוד התאהבתי בתחום, ויחד עם ההתפתחות והלמידה שלי גיליתי עד כמה אני לא היחידה, מה שגרם לי לפחות לשאול את עצמי מה ייחודי ביחס למאמנים אחרים, מה מאפיין או מייחד אותי, מה הערך המוסף שלי? אחרי חיפוש עצמי והתבוננות במאמנים אחרים במשך חודשים, פגשתי מאמן עסקי שאמר לי את המשפט הבא: "החויות שלנו הן אלו שבונות את מי שאנחנו".

ואז התחיל המסע האמיתי. התחלתי לתעד כל דבר שקרה לי ולסובבים אותי, העליתי על הכתב ארועים שהתרחשו בעבר ובהווה, התבוננתי בהתגובות, במעשים, בשתיקות וברגשות שלי ושל הסביבה, וכך, לאחר התבוננות עמוקה וחיפוש הדרך האותנטית שלי כמאמנת ואישה, הבנתי שהתשוקה שלי נמצאת במקום מאוד ברור, מבחינתי אין דבר כזה אי אפשר, אני רואה תמיד את הדרך אל הכן.

הרבה אנשים שפגשתי בחיי ידעו תמיד לומר לי למה לא. למה לא לעשות הסבה למערכות מידע, למה לא ללמוד אימון, למה לא לפתוח עסק עצמאי. אצלי התשוקה היא הפוכה - אני תמיד מחפשת איך כן. איזה 'כן' אפשר למצוא בתוך הלא, באמצעות חוויות, כלים וכישורים, שטמונים בכל אחד מאתנו. היופי הוא שזה לא נגמר אף פעם, רק בשנה וחצי האחרונות גיליתי על עצמי המון דברים; גילתי שאני אוהבת להרצות, לעשות סרטוני וידאו, לבנות מצגות, להקים קבוצת מאסטר מיינד, לאמן קבוצה ואפילו לכתוב סיפורים כמעט על כל נושא שנקרא בדרכי.

כשאנשים פוגשים אותי הם שואלים אותי אם תמיד הייתי "בקדמת הבמה", אם מאז שאני זוכרת את עצמי היה בי רצון לייעץ, לאמן וללמד אנשים. בכל פעם כזו אני נזכרת בילדה בת ה-8, שכל עולמה חרב עליה כשראתה את אמה בוכה. אני מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש מתנה להעניק לעולם וזו בעצם הסיבה שאנחנו כאן, כדי שכל אחד יוכל לקבל ולתת לאחר את הכישורים והמתנות שלו, שזה בעצם הייעוד של כל אחד מאיתנו.

אז ההמלצה שלי לכל אחד, לא משנה באיזה תחום, היא להתבונן עמוק על חוויות מהעבר וההווה, ולכתוב אותן, ממש כמו סיפור בהמשכים, ומכל סיפור לרשום מה הדרך והתובנות שלמדתם מהחוויה, כי לכל אחד מאיתנו יש מתנה ואחריות להפיץ אותה.  

*** 

 ג'ניפר פוני
מאמנת עסקית בשיטת לא עוצרת באדום
דרך אימונית להשגת כל מטרה.

https://www.facebook.com/mitamninlahaim/?fref=ts
052-8216157
 **

קואצ'לטר לוח אירועים מיוחדיםקואצ'לטר לקריאות כתבות נוספות 
הצטרף חינם לתפוצת המגזין קואצ'לטר 

www.coachletter.co.il

 



גרסה להדפסה
חזרה למעלה
שתף בפייסבוק





לא התקבלו תגובות לכתבה. הקלק כאן להוספת תגובה