05.17 הזדמנות חד פעמית: קורס N.L.P ב-67% הנחה מטעם מכללת תוצאות  |  5.7.17 סדנת מבשלות סיפור חדש מיכל כהן חי  |  5.6.17 קורס התמחות בוטיק למאמנים באימון לתודעת אושר מנחה דר. אורלי אדלר  |  24.4.17 MEDICOACH קורס התמחות לבריאות ואיכות חיים  |  7.5.17 מתכנסת קבוצת מאסטר מיינד למאמנים ומטפלים עם ג’ניפר פוני. כל שבועיים  |  27.4.17 ההרצאה תוצאות מהירות בעולם תחרותי - לאמן אלופים מרצה איתן עזריה  |  21-22.4.17 פטרציו פאולטי מגיע לישראל לסמינר - מדיטציה האמנות הפנימית של המשמעת  |  10.5.17 התמחות בוטיק למאמנים – באימון זוגי ולמציאת זוגיות ע"י ד"ר אורלי אדלר  |  26.4-1.5.17 הצטרפו אלינו לסמינר משנה חיים בלונדון עם אנתוני רובינס- "לשחרר את העצמה שבפנים"!  |  25.4.17 פותח עופר מלמד סדנה מעשית "ליצור תפנית בניהול הזמן שלך, שיוביל ליותר חיבור ללב בעשייה ובעסקים"  |  8.2.17 נפתח קורס התמחות באימון ויעוץ קריירה ע"י ביהס לוגוס איילת לבנון  |  MY MOMENT - מתנות מקסימות שלא תמצא באף מקום אחר, ללכת עם החלומות שלכם  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם עופר מלמד  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם מתי סידס  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם ליאור צורף  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם חגית ביליה  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם קרן ליבוביץ  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם שרון כהן  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם בוגרי יוצאים לחיים בתוכניתה טוויסט בעלילה  |  האזינו לראיון מעורר השראה שערכה ענת קלו לברון עם רותם כרמי בתוכניתה טוויסט בעלילה  |  סוף סוף ניתן להזמין את המגזין השנתי המודפס של הקואצלטר לשנת 2015  |  מגזין קואצ’לטר למאמנים ההרשמה בעיצומה! כתבות, ראיונות ואינפורמציה  |    |  ביירון קייטי בראיון בלעדי למגזין קואצ’לטר הכנס עכשיו  |  מחפש/ת מאמן אישי? נשמח להתאים מאמן עבורך!  |  
אירועים מיוחדים באימון >>

הצטרף לתפוצת קואצ'לטר
דוא"ל *
שם
משפחה
טלפון


שתף בפייסבוק
 

בהירות בעבודה – שיחה עם ביירון קייטי האחת והיחידה/ ענת קלו לברון





לפני עשרים וחמש שנה התעוררה ביירון קייטי במכון הגמילה בו הייתה מאושפזת וחוותה הארה. 

עד אותו רגע היא הייתה מלאה בחוסר אונים, ערך עצמי נמוך ומחשבות אובדניות. באותו רגע בו התעוררה על הרצפה ליד המיטה, רק בגלל שהאמינה שאינה ראויה לישון על מיטה, פקחה את עיניה והבינה שמי שהתעוררה זו לא היא, שמשהו אחר קרה. במקום כל החשכה היה אושר ועולם וחיים שהיא לא חשבה שאפשריים, ואז הבינה שכשהיא מאמינה במחשבות שלה היא סובלת, וכשהיא היא לא מאמינה בהן היא מפסיקה לסבול, ולכן כל הסבל בעולמנו נובע אך ורק מהאמונה שלנו במחשבות שלנו. האמת שאת זה כבר הבינו לפניה, אבל ביירון קייטי, בניגוד לאחרים, מצאה, שכאשר היא חוקרת את המחשבות שלה על ידי ארבע שאלות והיפוך במקום להאמין להן, באורח פלא מרפות ממנה המחשבות, ויחד עמן מרפים גם הכאב הסבל והצער. לדבריה, בכל פעם שאנו מתווכחים עם מחשבה או מאמינים במחשבה מלחיצה, אנו סובלים, ובכל פעם שמחשבה מלחיצה עולה ואנו חוקרים אותה, אנו מצליחים להתבונן בה ביושרה ואף להשתחרר ממנה. ביירון קייטי,
מחברת רב המכר "לאהוב את מה שיש" ומייסדת שיטת "העבודה", נבחרה על ידי עיתון Time Magazine לאחת ממאה האנשים שישנו את פני המאה ה-21. עד היום, במשך מעל לעשרים שנה, היא מכרה מיליוני עותקים של ספריה ואיפשרה למיליוני אנשים לחקור את מחשבותיהם, להשתחרר מהן ולשאול את עצמם: האם זו האמת?

כל הסבל שלנו נובע באמת רק מהמחשבות שלנו?
"האמונה של אנשים במחשבות שלהם היא הדבר היחיד שעוצר אותם מלהשיג את כל מה שהם רוצים ומעבר לו. תחשבי מה היה קורה אם היית רוצה לעשות משהו, ולא הייתה שום מחשבה שהייתה עוצרת אותך (או שעדיין היו לך הרבה מחשבות אבל לא היית מאמינה להן). מה היה יכול לעצור אותך אז? שום דבר. שום דבר לא יכול לעצור אותנו חוץ מאיתנו והעולם שיצרנו לנו. העצב הוא מלחמה עם מה שיש, וכשאני במלחמה עם מה שיש, עם המציאות, אני מפסידה אבל רק במאה אחוז מהזמן. העצב לוקח מאיתנו כל כך הרבה אנרגיה בזמן שהחיים מתרחשים מסביבנו ומזמינים אותנו לחיות.

"הגעתי להבנה שכל המחשבות המלחיצות הן מחזוריות, אין שום דבר חדש. אנו חושבים שוב ושוב את אותן מחשבות ותקועים בדרך החשיבה הזו במשך דורות על גבי דורות. המחשבות הללו מדכאות אותנו, גורמות לנו להרגיש בדידות וחוסר תקווה, ואפילו אלימות. העבודה מאפשרת לנו לפגוש את המחשבות המלחיצות בעזרת משהו אחר מאשר המלחמה אליה אנו מורגלים".

מה זאת אומרת 'התודעה פוגשת מלחמה' ?
"אם אני חושבת 'לא איכפת לו ממני', זה ממש לא משנה מה הוא יעשה. הוא יכול להביא לי פרחים ואני אומר 'הוא רק ניסה להתחנף'. אני לא אחשוב 'ואוו, כמה יפה מצדו, הוא חושב עלי, כי התודעה שלי חייבת להכניס את כל מה שהוא אומר ועושה לתוך קפסולה קטנה של 'לא איכפת לו ממני'. אני חייבת למצוא את כל ההוכחות ל'לא איכפת לו ממני, ולהפוך את כל האכפתיות שלו לרעיון הקטן הזה של 'לא איכפת לו ממני'.

"אבל כשאנחנו חוקרים את 'לא איכפת לו ממני', ושואלים האם זו האמת? האם אני יכולה לדעת בוודאות שלא איכפת לו ממני?, מה אני מרגישה שאני חושבת לא איכפת לו ממני?, מי אני אהיה אם לא אוכל לחשוב את המחשבה לא איכפת לו ממני? ואנחנו מצליחים לראות שאולי איכפת לו ואולי לא, אז אני מתחילה להבין שאני לא באמת יכולה לדעת מה יש בתודעה או בלב של האחר.

"אני מצאתי שיש שלושה סוגי עניינים בחיים: עניינים שלנו, עניינים של אלוהים ועניינים של אחרים. העניינים היחידים שאנו יכולים להשפיע עליהם זה עניינים שלנו. כל עוד אנו מתעסקים ומתווכחים עם עניינים של אלוהים או של אחרים, אנו סובלים. בכל פעם שאנחנו חושבים מה האחר צריך לעשות, או מה הוא לא צריך לעשות, אנו מתעסקים עם עניינים של אחרים ומתווכחים עם מה שיש."

מה תפקיד החקירה?

"לפתוח את התודעה שלנו למה שנכון כמו, או אפילו נכון יותר, ממה שאנחנו חושבים, ממה שאנחנו תקועים בו. בואי נחזור ל'לא איכפת לו ממני', אם אני עונה על ארבע השאלות ואז הופכת את המשפט - במקום לומר 'לא איכפת לו ממני' אני אומרת 'לי לא איכפת ממנו', וגם מוצאת דוגמאות לאיפה באמת לא איכפת לי ממנו, התודעה שלי נפתחת אל עצמה ואל החלק שלי שאני עדיין לא מכירה.

"באמצעות ההיפוכים אני יוצאת דרך מנהרה מהחלק שכל כך הרבה זמן הייתי בו, ואותו יש לי כבר הרבה זמן. 'לי לא איכפת ממנו'. עכשיו אני נפתחת ל'לי לא איכפת ממנו' ומוצאת דוגמאות איך פגעתי בו, או איך לא כיבדתי אותו, ותוך כדי כך התודעה שלי נפתחת. עכשיו אני מחפשת עוד היפוך ל'לא איכפת לו ממני', ואז אני מוצאת את 'כן איכפת לו ממני'. עכשיו המוח שלי הולך להתרחב ולקחת בחשבון אזורים של אמת, ששם באופן אותנטי אני רואה אפשרויות שכן איכפת לו. ולכן העבודה היא כל כך אישית, כי היא הדעה שלי, והיא החיפוש שרק אני צריכה ויכולה לעשות. הוא יכול להגיד לי שאיכפת לו ממני לעולמי עולמים, ואני לא אאמין לו. אני חייבת לחקור את זה בעצמי. אני מוצאת את הדוגמאות, וכך התודעה שלי נפתחת ונפתחת ונפתחת. אז עכשיו אני כבר לא כל כך בטוחה לגבי 'לא איכפת לו ממני'. התודעה שלי פתוחה לאפשרויות ולאזורים חדשים ואני גם רואה, אולי בפעם הראשונה, את החלק שלי. כך, כשהתודעה שלי כבר מאוד מאוד פתוחה, אני מגיעה להיפוך השלישי ל'לא איכפת לו ממני' - "לי לא איכפת ממני". וואוו - עכשיו התודעה שלי פתוחה באופן קיצוני, ואז בפעם הבאה שאני אחשוב "לא איכפת לו ממני", יכול להיות שבמקום צער ותסכול אני אחווה צחוק. "

ויותר אני לא אסבול מהמחשבה 'לא איכפת לו ממני'?

"כן, כי התודעה כל כך פתוחה באותו רגע, שאני מבינה שלי לא איכפת מעצמי, ולי לא איכפת ממנו, ואני בעצם נמצאת בטריטוריה שאני לא מכירה, טריטוריה שחשבתי שאני מכירה מעולה. עכשיו התודעה שלי כל כך פתוחה שקשה לה להמשיך להיאחז בקונספט הישן, ואפילו אם 'לא איכפת לו ממני' נכון, התודעה שלי כל כך פתוחה מהדוגמאות האלה, ש'לא איכפת לו ממני' כבר לא יכול להראות כסיבה לסבל שלי. נדמה היה לי שהוא היה הבעיה שלי, הסיבה לסבל שלי, אבל עכשיו, כשאני ערה למקור האמיתי של הסבל שלי, שהוא המחשבות והאמונות שלי, אחרי שעשיתי את העבודה, איך אוכל לסבול? "

כאשר עושים את העבודה הופכים בהירים יותר לעצמנו ולאחרים?

"כשאנחנו מחוסרי פחד אנחנו לא עיוורים ולא חרשים, אנחנו פתוחים למה שאנחנו רואים ושומעים. אם אני עושה את העבודה על כל מחשבה, אני משתחררת מהפחדים שלי, ואז כשאני בשיחה עם אנשים אחרים, אני לא צריכה מהם שום דבר, והשיחה שלי על בטחון לא קיימת יותר. כאשר אני חסרת פחד, אני יותר בהירה ואז אני יכולה לנהל שיחה כנה ולא שיחה שקשורה לתוצאה.

"בהירות היא מצב תודעתי לא מפוחד. ומצב תודעתי לא מפוחד הוא מצב תודעתי אותנטי. תודעה פתוחה היא לב פתוח. אנשים שחוקרים את התודעה שלהם, הלב שלהם פתוח. לעומת זאת, אם הם נמצאים במקום בו התודעה שלהם מרירה וכועסת, הלב שלהם נסגר, וכשהתודעה פתוחה והלב פתוח, אנו במיטבנו בחופשיות שלנו.

"המחשבות שאנחנו חוקרים הן הדבר היחידי שעומד בינינו ובין עצמנו. כאשר אנו חוקרים את המחשבות שלנו, אנו מאפשרים לעצמנו לחשוב באופן חופשי, ללא בלבול. ככל שנהייה יותר ברורים, כך נהייה יותר מושכים ואטרקטיביים ואנשים ירצו להיות איתנו, ירצו שיהיה להם את מה שיש לנו. "

חלק מהשיטה מושתת על שפיטת האחר, איך זה משתלב עם הלב הפתוח?

"כשאנחנו מאמינים למחשבות שלנו אנחנו מסתכלים על מישהו והמחשבות שלנו מספרות עליו סיפור. רק שזה לא באמת הוא, זה פשוט סיפור בתודעה שאנו מאמינים לו. אמהות עושות את זה עם ילדים, ילדים עושים את זה עם הורים, אדם עושה את זה עם רעהו. ככל שאנו מאמינים במה שאנחנו חושבים אודות אנשים ולא חוקרים את הסיפורים, הבלבול ימשיך לשרור בעולם שלנו, ולכן כל אחד צריך לנקות ולאוורר את העולם שלו, כי העולם עשוי להיות מלא באנשים שאפילו לא קיימים, חוץ מאשר בראש שלנו.

"אם עושים את העבודה מספיק זמן, התודעה בסופו של דבר מוצאת את המקום בו היא לא יודעת, והמקום הלא יודע הוא פתוח מספיק כדי להבחין במציאות כפי שהיא באמת, ולא כפי שאנו חולמים אותה.

"אנחנו מנסים לשלוט באנשים אחרים; 'אתה אל תעשה את זה ואתה אל תחשוב את זה'. אנחנו מנסים לשלוט במחשבות של אנשים אחרים ולא יכולים לשלוט בשלנו. האם זה באמת אפשרי לשלוט במחשבות של מישהו אחר? המקום הטבעי ביותר לחיות ממנו הוא מקום בו אין יותר מלחמה עם מחשבות של אנשים אחרים, המקום שמאפשר לאחרים להיות חופשיים לחשוב ולעשות מה שהם רוצים כי זה מה שהם עושים בלאו הכי. יש לנו מחשבה שאנשים צריכים להשתנות, אבל רק למען טובתם האישית כשבעצם תמיד נמצאת שם טובתנו. המניע הוא שיפור החיים שלי: 'אם הוא ישתנה החיים שלי ישתפרו', ואני מציעה לדלג על האדם האמצעי ולהפוך את זה. אם האושר שלנו תלוי בכך שהמחשבה של מישהו אחר תשתנה, ניאלץ לחכות הרבה מאוד זמן.

"אם אני מצפה ממך שאת תעשי משהו, אני בטח יכולה לעשות את זה וכאשר ההיפוך חוזר אלי אני יכולה להמשיך לעבוד על עצמי וזה לא משאיר לי הרבה זמן להתעסק ולנסות ולשנות אנשים אחרים, שבכל מקרה לא מקשיבים לי. תמיד יש לנו את היכולת לתת לעצמנו את מה שאנחנו מצפים שאחרים יתנו.

האם העבודה תמיד פועלת ?

היא תמיד פועלת למי שהתודעה שלו פתוחה לשאלות, אבל אם התודעה לא פתוחה זה לא יכול לעבוד. הכוח של העבודה בא אך ורק מתוך התשובות שלנו. זה אינדיבידואלי ואישי, אבל יחד עם זה, זה אוניברסאלי לחלוטין. לעתים זה באמת מפחיד, להישאר בלי הסיפורים שאנו נאחזים בהם שנים. אנחנו כל כך אוהבים את הסיפורים שלנו וכל כך קשורים אליהם שהם בעצם הזהות שלנו זה מי שאנחנו מאמינים שאנחנו. אז באה העבודה, ואנחנו נשארים בלעדיהם, ועלולות לצוץ מחשבות מלחיצות על מי אני אהיה בלי הסיפורים שלי, וזה בסדר - ממשיכים לעשות את העבודה על הפחד החדש שעלה, עד שלבסוף אין שום דבר מפחיד שעולה מהתודעה, כי היא מאבדת את היכולת להמשיך במלחמה עם עצמה, להיות זרה לעצמה. העבודה היא בעצם סיפור האהבה של המוח עם עצמו. בהתחלה זה מוזר וחורק, אבל בסופו של דבר, כשמתרגלים לחקור כל מחשבה, כשמתרגלים לעובדה שבעצם אין ממה לפחד, נדהמים לגלות עד כמה חופשי יכול להיות המוח שלנו ולאילו תוצאות נפלאות יכולות להוביל אותנו היצירתיות והאהבה האינסופיות שמחליפות את הפחד והכאב. מה שנוצר מתוך החופש והיצירתיות היא תודעה משוחררת, בלי משהו שיכול לעצור אותה.

את כועסת לפעמים?

כבר כמה שנים שלא, אבל התודעה שלי פתוחה לכך. אני פתוחה לזה ומצפה לזה, כי זה יראה לי את האזורים במוח שלי שעדיין לא חקרתי, וזה מאוד מרגש אותי. אני תמיד מוצאת את העבודה כמאוד מעניינת, כי אין לי מושג מה התשובה עומדת להיות. אני מחפשת את האמת. אני שואלת ומחכה, והחיים נותנים לי את מה שנשאר. אם יש שם בחוץ משהו שעוד לא חקרתי, בהחלט הייתי רוצה לדעת מהו.

 

ברצוני להודות לאריק וורד פלד על שעזרו לי ליצור את הקשר עם ביירון קייטי. ולהודות על הזכות שהייתה לי לראיין את האישה המופלאה הזו שרק כתיבת הראיון עמה ביקעה לי אחת לכמה שעות את התודעה. 


***

לקריאת כתבות נוספות במגזין קואצ'לטר
 
www.coachletter.co.il


גרסה להדפסה
חזרה למעלה
שתף בפייסבוק





לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות. הקלק כאן להוספת תגובה