אנשים אופטימיים חיים לרוב בתחושת ביטחון פנימית, שנובעת מהעובדה שהם סומכים על עצמם ועל החיים, שיובילו אותם למקום טוב. זה לא אומר שהם עוברים את החיים בריחוף תמידי ובדילוגי שמחה, וזה לא עושה אותם חסינים מפני כאב, פגיעה, או כעס. זה פשוט מאפשר להם לבחור לא להישאר במקומות החשוכים יותר מדי זמן, ולהתמודד עם כל סיטואציה כמנצחים. 
ראיה אופטימית של החיים עוזרת לנו למצות אותם בקלות ועם הרבה יותר הנאה. מודעות רוחנית תורמת להגברת האופטימיות, היא מחברת אותנו לאמונה פנימית חזקה, לפיה אם משהו קורה, יש לנו את הכוחות והיכולות להתמודד איתו, והבחירה כיצד תמיד בידנו. כשמשוחחים עם אנשים אופטימיים, רואים בברור שהם סומכים על האינטואיציות שלהם. הם בטוחים שיהיה טוב, והביטחון הזה נובע ממקום עמוק ואמיתי בתוכם, שמאפשר להם לזרום עם החיים, להסתכל על מה שקורה בחיוך ולדעת שגם כשקשה, בסופו של דבר הדברים יסתדרו לטובה.  

אופטימיות היא תכונה נלמדת. כדי להיות מסוגל להישאר אופטימי לנוכח הסיטואציות השונות בחיים, עלינו להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה, לסמוך על עצמנו, להתחבר לאינטואיציה שלנו, וללמוד לשאול את עצמנו שאלות כגון: מה הסיטואציה הזו מאפשרת לנו? איזה הזדמנות לצמיחה אישית טמונה כאן? מה או מי עלינו להיות בכדי למקסם את "הרווח האישי" שלנו מהמצב? עלינו להיות גמישים נוכח השינויים ולא לאפשר לפסימיזם לצבוע לנו את החיים בשחור ולבן.  

כבני אדם, כשאנו סומכים על מי שאנחנו במערכת היחסים, על "התפקיד" שלנו ועל תרומתנו לשיחה, אנו מאפשרים לשפה להיות כלי משקף לתחושות הפנימיות שלנו, מתוך מי שאנחנו מבקשים להיות במערכת היחסים, אנו משיגים תוצאות נפלאות.  

כבעלי עסק, כשאנו סומכים במאה אחוז על מה שהבאנו איתנו לעסקה, על מה שאנו מוכרים ועל מה שאנו מאפשרים לאחר להשיג בזכות החיבור איתנו, סביר להניח שנצליח לסגור עסקה מוצלחת. לו היינו מנסים לבצע עסקה ממקום של ספק והתבוננות פסימית, הסיכוי שהיא תתבצע לשביעות רצוננו קלוש.  

המודעות הרוחנית עוזרת לנו להכיר במי שאנחנו ובמה שבאנו לעשות בעולם ולסמוך על זה. היא עוזרת לנו לראות את היש בחיינו, להבין שכל הדברים בחיים קורים מסיבה כלשהי ושלמעשה להיות אופטימי זו בחירה, שכל אחד מאיתנו יכול לעשות בכל רגע נתון, כדרך להתמודדות עם מה שקורה. ברגע שבחירתנו היא להרכיב את משקפי האופטימיות, אנו ממצים את יכולת ההשפעה שלנו על יצירת המציאות שלנו.  

לו יכולנו לצאת מהגוף ולהביט על עצמנו מהצד לאורך זמן, לראות כיצד אנו מתנהלים במצב של אופטימיות, לעומת מה שקורה לנו במקומות בהם המבט על חצי הכוס הריקה מנצח, יש סיכוי טוב שהיינו מוותרים על הסבל ובוחרים באופטימיות ככלי למינוף אישי, שיאפשר לנו ליהנות מהדרך. אז בפעם הבאה שגברת סקפטיות מתדפקת על דלתכם, במקום לשאול למה זה מגיע לי ולהישאב לכאב, לכעס, לרחמים העצמיים ולחוסר האונים, אתם מוזמנים להתאמן בהרכבת משקפי האופטימיות ולראות מה זה מאפשר.  

שבו בנוחות, עצמו עיניים וקחו מספר נשימות עמוקה של אנרגיה מרגיעה ומאזנת....כעת חשבו על סיטואציה שקשה לכם להישאר אופטימיים מולה......התמקדו בתחושות שלכם ושימו לב למחשבות שמתלוות להתמודדות...שימו לב מה קורה לכם בגוף נוכח ההתמקדות במחשבות הללו....כעת עשו החלטה! לנסות משהו אחר / חדש.... קחו שלוש נשימות עמוקות ובכל נשיפה שחררו לגמרי את התחושות ואת המחשבות שמזינות אותן.

עכשיו דמו סיטואציה בה הכול פתוח, הכול אפשרי עבורכם, סיטואציה שאתם מאוד אופטימיים מולה....שימו לב לתחושות שלכם ושימו לב למחשבות שעולות בכם כשהכול אפשרי ופתוח....חזקו את התחושות ותנו לאופטימיות להתפשט בכל חלקי גופכם.

כעת, ספרו עד שלוש וחישבו לרגע על הסיטואציה הראשונה, ובלי לאפשר למחשבות ולתחושות להשתנות מהרו למצוא את כל האופציות שלכם להגיב אליה ובחרו את אלה שמשאירות אתכם עם חיוך על השפתיים.

מניסיון, ככל שמתאמנים בראיית היש בחיים כך האין מתגמד, עד שאין לנו צורך להגיב משם בכלל.  

אור ואהבה,
שירי